קנו ברבקטו אונליין
וחסכו כסף!
ברבקטו הינה תרופה המשנה את כללי המשחק. היא משמידה פרעושים וקרציות במנה אחת, כל שלושה חודשים בלבד. פורמולת הלעיסה הכפולה, מאפשרת טיפול ללא לחץ וחרדה ליקרינו הפרוותיים, ומפחיתה את הצורך במנות תכופות. ברבקטו יעיל ביותר, הורג פרעושים תוך 12 שעות ומונע זיהומים פרזיטיים עד שלושה חודשים. אף שברבקטו יעיל כטיפול ארוך טווח והוא שווה מבחינה כלכלית, קנייתו באמצעות המרפאה יכולה להיות יקרה ביותר. לכן אנחנו ממליצים לקנות ברבקטו באופן מקוון. בנוסף לברבקטו, אנו מציעים מגוון תרופות הזולות עד 50% מהמחיר במרפאה. פטבאקט (PetBucket) הינו בין האתרים הזולים ביותר המציעים ברבקטו. אתם תודהמו כמה שוני תמצאו בין המחירים בין האתר לבין המרפאה שלכם.
הפרזיטים שברבקטו מסוגלת להרוג:
פרעוש
קרציה
אקרית
טפילים
כבעלי חיות מחמד, חשוב לְתַּלע ולמנוע זיהום טפילי בכלב שלכם. לא משנה באיזה מדינה אתם גרים, או באיזה אקלים, או מה אורח החיים שלכם ושל הכלב, תמיד יש סיכון לחיית המחמד לפתח מחלה כתוצאה מזיהום כזה, בשלב כזה או אחר בחיים.
פרעושים
פרעושים (Ctenocephalides felis and Ctenocephalides canis) הינם פרזיטים מבחילים שכולנו מכירים. פרעושים נפוצים מיוחד אצל כלבים. הגורם המרכזי הוא תפוצתם הגלובלית ומהירות מחזור הרבייה שלהם. פרעושים נפוצים ברחבי אמריקה, אירופה ואוסטרליה, אך גם נמצאים ברוב מדינות העולם.
בית גידול: פרעושים מעדיפים תנאים חמים, לחות גבוהה אך בלי קרני שמש ישירות. בגינות הם ימצאו בערימות קרשים, מחסני גינון או בערימות עלים ודשא קצוץ. פרעושים משגשגים בתוך הבית, הם חופרים תעלות בתוך המזרנים, השטיחים, ריפוד ווילונות.
.מחלות שיכולות להיגרם: אנמיה, טאניאזיס, דרמטיטיס אלרגית פרעושית, ברטונלוזיס
מחזור החיים של הפרעוש
בוגר
זכרו, אוכלוסיית הבוגרים מהווה 5% מכלל אוכלוסיית הפרעושים. לכן יש פי עשר ביצים על כל בוגר שאתם רואים. הבוגרים בוקעים מהגולם כאשר מזהים מארח וצריכים לאכול תוך כמה שעות. לאחר האכילה הראשונה, הם מסוגלים להתרבות תוך מספר ימים.
נימפה
זכרו, אוכלוסיית הבוגרים מהווה 5% מכלל אוכלוסיית הפרעושים. לכן יש פי עשר ביצים על כל בוגר שאתם רואים. הבוגרים בוקעים מהגולם כאשר מזהים מארח וצריכים לאכול תוך כמה שעות. לאחר האכילה הראשונה, הם מסוגלים להתרבות תוך מספר ימים.
זחלים
זחלים מהווים כ35% אחוז מאוכלוסיית הפרעושים. הזחלים בוקעים מהביצים באורך של כשש מ"מ, בצבע לבן וללא רגליים. בנוסף הם נולדים עיוורים ונמנעים מאור. הם אוכלים צואת פרעושים ושאר חומרים אורגניים בקרבת מקום, עד שהגולם נשלם. לרוב לאחר 5-20 ימים.
ביצים
ביצים מהוות כ-50% מהאוכלוסייה. פרעושית נקבה מסוגלת להטיל כארבעים ביצים ביום, לרוב בשיער הכלב. ביצים שלא מחוברות, נופלות מהפרווה ומזהמות את המצעים והשטיחים. לוקח לביצה בין יומיים לשניים עשר יום כדי לבקוע, וגדלות מהר יותר בסביבה חמה ולחה.
קרצייה
קרציות הינן טפילים קשים אשר יכולות לגרום למחלות קשות לכלבים, ומסכנות את חיות המחמד שלנו בכל רחבי העולם. ברבקטו מגינה על כלבים מהקרציות המצויות הבאות, אשר שונות בהתאם למיקום הגיאוגרפי, אנא שאלו את הוטרינר שלכם על הקרציות המצויות באזורכם.
קרציית הכלבים האמריקאית
(Dermacentor variabilis)
קרציית הכלבים האמריקאית, הידועה גם כקרציית העץ מצויה רק בצפון אמריקה, מזרחית להרי הרוקי. ובאיזור מצומצם בחוף המערבי. באיזור הזה הקרצייה הזו מצויה באזורים בעלי דשא ובמיוחד ביערות ועל מדרכות.
מחלות נישאות: שיתוק קרציות, קדחת הכתמים של הרי הרוקי, טולרמיה.
קרציית כלבים חומה
(Rhipicephalus sanguineus)
קרציית הכלבים החומה מצויה בכל רחבי העולם, ונחשבת לקרציה הנפוצה ביותר. המין הזה נפוץ במיוחד באקלימים חמים. שלא כמו סוגי קרציות אחרות, הקרציה החומה יכולה להשלים את מחזור החיים שלו בתוך הבית. היא מצויה בבתים וגם בכלביות. לכן יש הקוראים לה "קרציית הכלביות". לכן הקרצייה החומה יכולה לשרוד גם בתנאי קור.
מחלות נישאות: אנפלזימה, קדחת הכתמים של הרי הרוקי, בביוזיס, ארליכיוזיס
קרציית הבקר
(Haemaphysalis longicornis)
קרציה קשה זו הנקראת בשמות כגון קרציית הבקר או קרציית המרעה, מקורה מדרום מזרח אסיה. היום היא יכולה להימצא באוסטרליה, ניו זילנד, איי האוקיינוס השקט. מספר מקרים דווחו גם בארה"ב. מין זה מתארח לרוב בבקר אך יכול להימצא ולמצוץ דם גם מעופות, כלבים ובני אדם.
מחלות נישאות: אנמיה, בביוזיס, ארליכיוזיס
קרציה אפורה
(Haemaphysalis longicornis)
למרות שמין זה מוגבל בתפוצתו לאירופה וחלק מצפון אפריקה, הוא נפוץ באקלימים נרחבים מאגן ים התיכון ועד לרוסיה והארצות הסקנדינביות. מין זה נצרך למארחים שונים בשלבי ההתפתחותת השונים שלו. בוגרים צריכים מארחים גדולים יותר ועוקצים בני אדם בתדירות רבה. הקרציה הזו היא הנשאית העיקרית של מחלת הליים באירופה.
מחלות נישאות: מחלת ליים, אנפלזימה, דלקת מוח מקרציות.
קרציית הצבאים
(Ixodes scapularis)
נקראת גם קרציה שחורת רגליים. קרציית האיילים נפוצה בעיקר בחלק המזרחי יותר של ארה"ב וחלקים מקנדה ומקסיקו, אך מוגבלת לצפון אמריקה בלבד. בית גידולה הוא חורשות, אך גם שיחים וערמות עלים. כשמה כן היא, היא בעיקר ניזונה מצבי לבן זנב, אך גם מכלבים ובני אדם.
קרציית הקיפוד
(Ixodes hexagonus)
כשמה כן היא. קרציה זו מצויה היכן שהקיפודים מצויים. היא נפוצה בעיקר ברחבי מערב אירופה, אך גם בסיביר והמזרח הרחוק. הן חיות באקלימים נרחבים כגון מערות ויערות, אך מצויות גם בגנים ופארקים עירוניים. קיפודים הינם המארחים הראשיים, אך קרצייה זו היא המצויה ביותר בכלבים וחתולים באירופה.
מחלות מידבקות: מחלת ליים
קרציית הכוכב הבודד
(Amblyomma americanum)
קרציית הכוכב הבודד מצויה בעיקר במזרח ארה"ב, שם היא חיה באזורים מיוערים בצפיפות. קרציות אלו לא רק מדבקות, אלא מחפשות באופן פעיל אחר מארח.
מחלות נישאות: ארליכיוזיס, קדחת הכתמים של הרי הרוקי
קרציית הביצות
(Dermacentor reticulatus)
קרציות הביצות הנקראות גם קרציות המדשאות, מצויה בעיקר ברחבי מערב אירופה. אך דווחו מקרים גם באנגליה וחלקים ממערב אסיה. קרצית הביצות ניזונה מרוב היונקים בגודל בינוני ומעלה כגון: כבשים, בקר, כלבים ובני אדם.
מחלות נישאות: טולרמיה, בביוזיס, קדחת Q
קרציית השיתוק האוסטרלית
(Ixodes holocyclus)
קרציות אלו מצויות רק באוסטרליה. הן נפוצות במיוחד בטווח של 20 ק"מ מהחוף המזרחי. בתי הגידול שלהן מגוונים, אך הן מצויות בכמות גדולה במיוחד ביערות הגשם ואזורים בעלי לחות גבוהה. הן נשאי מחלות, אך הבעיה הגדולה מבחינת בעלי חיות מחמד היא שהן גורמות לשיתוק. כאשר הן ניזונות, הקרציות מזריקות חומר נוירוטוקסיגני למערכת הדם של המארח, אשר מוביל לשיתוק וייתכן שגם למוות.
מחלות נישאות: שיתוק, קדחת Q
מעגל החיים של קרציה
בוגר
בשלב ההתפתחות הסופי, במקרה של קרצייה רבת מארחים, הקרציה תחפש אחר בעלי חיים גדולים יותר לאירוח, כגון: כלבים, צבאים, בני אדם. אחרי שהן נטפלות לבעל חיים מסוים הן מזדווגות, לרוב זכר אחד יזדווג עם נקבה אחת או שתיים לפני מותו. אורך מחזור החיים משתנה לפי מין הקרציה, אך יש כאלו שכל המחזור לוקח כשלוש שנים להגיע לסיומו.
נימפה
זחלים משירים והופכים לנימפות בעלי שמונה רגליים. הן נראות כקרציות בוגרות אך קטנות בהשוואה לבוגרים. חשוב לציין שהנימפות צריכות ארוחת דם כדי להתקדם לשלב ההתפתחות הבא, אך מינים רבים מסוגלים לשרוד עד שש חודשים ללא מזון. אך הן עדיין צריכות דם לכל שלב בהתפתחות.
זחלים
אחרי שהן בוקעות מהביצים, הקרציות נראות כזחלים בעלי שש רגליים. בשלב הזה הן צריכות להינזן מדם בכל שלב משלבי ההתפתחות שלהן. רוב הקרציות ימותו אם לא ימצאו מארחים. חלק מהקרציות נטפלות למארח יחיד ויונקות ממנו בכל השלבים וחלק מחליפות מארח בכל שלב.
ביצים
כל הקרציות מתחילות את חייהן כביצים. קרציות נקבות מטילות אלפי ביצים בהטלה אחת. ברוב המקרים הנקבות יורדות לאדמה על מנת להטיל את ביציהן מתחת לעלים או מחביאות אותן בין צמחים. בחלק מהמינים כגון קרציית כלבים חומה, הן מסיימות את כל מעגל החיים במארח ואינם עוזבים אותו כלל. קרציות נקבות מתות לאחר הטלת הביצים.
אקריות
אקריות הן קבוצה מגוונת של פרוקי רגליים המצויות בתנאים סביבתיים מגוונים, מאדמה ומים מתוקים עד לצמחים ובעלי חיים. ישנם עשרות אלפי מינים של אקריות, במגוון רחב של צורות, גדלים ואורחות חיים. אמנם חלק מהאקריות אינן גורמות נזק וחלק אף מיטיבות עם סביבתן, חלקן עלולות לגרום לבעיות לבני אדם ובעלי חיים אחרים. לדוגמה, חלק גורמות לתגובות אלרגיות וחלקן גורמות למחלות או נזק ליבול.
דמודקס
(Demodex canis)
כמות קטנה של דמודקס היא תקינה ונורמלית אצל כלבים. ברוב המקרים לא תהיה בעיה, אך בכלבים בעלי מערכת חיסונית חלשה כגון כלבים מבוגרים או כלבות בהריון כמות האקריות עלולות לעלות ולגרום לדמודיקוזיס.
מחלות/תסמינים: פוליקוליטיס
סקביאס
(Sarcoptes scabiei var. canis)
אקרית זו מצויה בכל רחבי העולם, ומשפיעה על כלבים מכל המינים והגילאים. המחלה מדבקת במיוחד ועוברת מכלב לכלב באמצעות מגע ישיר. מעת שהכלב הופך להיות מארח, האקרית מתחפרת לתוך העור וגורמת לתחושת גרד קשה עקב תזוזתה.
מחלות/תסמינים: סקביאס
אקרית האוזן
(Otodectes cynotis)
כפי שניתן להבין מהשם, אקריות אלו חיות באוזני הכלב שלך. זיהומים אלו בדרך כלל אינן קשות במיוחד, אך הן עלולות לגרום לנזק לאוזני הכלב, פציעה וזיהום. אם הכלב שלך מרבה לטלטל את הראש, ייתכן שיש זיהום תוך אוזני כתוצאה מאקריות.
מעגל החיים של אקרית
בוגר
לאחר מעבר משלב הזחל, מתחיל שלב ההשלה. לאחר מכן תיהפך לנימפה בעלת שמונה רגליים. בשלב הזה הנימפה תמשיך להתפתח על גבי העור או תתחפר תחתיו. לחלק מהמינים שני שלבי התפתחות כנימפות. אחרי שלב ההשלה האחרון, תצא אקרית בוגרת. הזדווגות בדרך כלל על פני עור בעל החיים המארח, אך בחלק מהמינים האקריות הנקבות יתחפרו מנת להטיל את ביציהן. מספר הביצים נמוך משאר הטפילים. חלק מהמינים מטילות רק כמה ביצים כל יום או יומיים, אך שרידותן גבוהה.
נימפה
הזחל יעבור השלה ויהפך לנימפה בעלת שמונה רגליים. בשלב הזה הנימפה הצעירה ממשיכה להתפתח על פני העור או מתחפרת תחתיו. לחלק מהאקריות שני שלבי התפתחות כנימפות.
זחלים
אקריות יוצאות מהביצה כזחלים בעלי שש רגליים. ביצים שהוטלו תחת העור, יתקרבו לעבר החלק החיצוני של העור לפי קצב הגדילה שלהם. בחלק ממיני האקריות יהיו לזחלים שני שלבי התפתחות.
ביצים
כמו רוב הטפילים, אקריות מתחילות את חייהן כביצים. הבוגרות מטילות ביצים, בהתאם למין, על או מתחת לעור. הביצים יבקעו תוך 3-6 ימים.
מחלות
Anaemia
טפילים גורמי מחלה: פרעושים, קרציות נשאות מחלות
אנמיה אינה בדיוק מחלה אלא מצב בו ספירת כדוריות הדם האדומות נמוכה. מצב זה נגרם כתוצאה מטפילים אשר ניזונים מדם הכלב, ובכך גורמים לאיבוד דם רב. אנמיה בדרך כלל איננה בעיה בכלבים בוגרים אך יכולה להיות בעיה קשה בגורים או כלבים קטנים.
תסמינים:
- שפתיים חיוורות
- חולשה/ישנוניות
- איבוד משקל
- דופק גבוה
אנפלזימה
טפילים גורמי מחלה: קרציית כלבים חומה, קרציית הכוכב הבודד, קרציית הצבאים
אנפליזמה היא זיהום בקטריאלי הנגרמת כתוצאה מזיהום ב Anaplasma phagocytophilum או Anaplasma platys. הזיהום נגרם כתוצאה מנשיכות קרציה. ייתכן זיהום בשני הפתוגנים בו זמנית אך phagocytophilum יותר נפוצה.
התסמינים יתחילו בין יום לשבעה ימים. ביניהם התסמינים הבאים:
- חום
- אובדן תאבון
- כאב מפרקים
- ישנוניות
- הקאה
- שלשול
- קשיי נשימה
- שיעול
- דימום או חבּורה בלתי מוסברים (a. platys)
בביוזיס
טפילים גורמי מחלה: קרציית הביצות, קרציית כלבים חומה, קרצית הכלבים האמריקאית
בביוזיס נגרמת על ידי הבקטריה Babesia במערכת הדם. ישנם מספר דרכי הדבקה. הדרך הכי נפוצה בכלבים היא נשיכה מקרציה שבעבר ניזונה מכלב נגוע. דרכים אחרות כוללות זיהום תוך רחמי מגור אחר, או מעירוי דם.
תסמינים:
- חולשה
- אובדן תיאבון
- שפתיים חיוורות
- אובדן משקל
- חום
- שתן או צואה דהויים
- טחול מוגדל (במצב אקוטי)
- בלוטות לימפה מוגדלות (במצב אקוטי)
ברטונלוזיס
טפילים גורמי מחלה: פרעושים, קרציות, כינים
זיהום בקטריאלי זה יכולה לקרות לבעלי חיים רבים כולל כלבים, חתולים ובני אדם. בבני אדם הזיהום נגרם בדרך כלל כתוצאה מנשיכה של חתול מזוהם. בכלבים הזיהום קורית יותר כתוצאה מנשיכה של טפילים כגון פרעושים, קרציות וכינים. כלבים אינם המארחים הרגילים של ברטונלוזיס, כך שייתכן שלא יראו סימני מחלה כלל.
תסמינים:
- ישנוניות
- הקאה
- חום
- שלשול
- טחול וכבד מוגדלים (במצב אקוטי)
- זיהום בלב, בלוטות הלימפה והמוח (במצב אקוטי)
זיהום בדמודקס
טפילים גורמי מחלה: פרעושים
מאוד מצוי שבעל חיים יחווה גירוי מקומי עקב נשיכות פרעושים, אך חלקם יפתחו אלרגיה אשר עלולה להוביל לדרמטיטיס אלרגית פרעושית (FAD). תופעה זו מוכרת כאלרגיה לחלבונים ברוק שהפרעוש מזריק במהלך האכילה שלו. כלבים החווים התקף FAD יחוו תחושת גרד קשה מנשיכה אחת העלולה להימשך מספר שבועות.
תסמינים:
- נשירת שיער (מקומי או כללי)
- עור אדמומי ומחוספס
- נפיחות
- גלדים
- זיהומי עור
ארליכיוזיס
טפילים גורמי מחלה: קרציית כלבים חומה, קרציית הכלבים האמריקאית, קרציית הכוכב הבודד.
זיהום בקטריאלי זה נגרם כתוצאה מהפתוגן Ehrlichia canis ונגרמת כתוצאה מנשיכה על ידי קרציה נגועה. המחלה משפיעה על כדוריות הדם הלבנות בגוף המארח. רועים גרמנים ודוברמנים רגישים במיוחד לזה. המחלה עוברת שלושה שלבים, עם תסמינים שונים בכל אחד מהם: אקוטי, תת-קליני (בשלב זה אין תסמינים) וכרוני. אם תופסים את המחלה בשלב האקוטי שלה ומטפלים, לרוב הפרוגנוזה טובה. אך ייתכן שכלבים שהגיעו לשלב הכרוני לא יגיבו לטיפול.
תסמיני השלב האקוטי:
- חום
- נפיחות בבלוטות הלימפה
- קשיי נשימה
- אובדן משקל
- דימום ספונטני
תסמיני השלב הכרוני:
- אנמיה
- דימום
- נפיחות בגפיים
- תסמינים נוירולוגיים
דרמטיטיס אלרגית פרעושית
טפילים גורמי מחלה: פרעושים
מאוד מצוי שבעל חיים יחווה גירוי מקומי עקב נשיכות פרעושים, אך חלקם יפתחו אלרגיה אשר עלולה להוביל לדרמטיטיס אלרגית פרעושית (FAD). תופעה זו מוכרת כאלרגיה לחלבונים ברוק שהפרעוש מזריק במהלך האכילה שלו. כלבים החווים התקף FAD יחוו תחושת גרד קשה מנשיכה אחת העלולה להימשך מספר שבועות.
תסמינים:
- גירוד או נשיכה ממושכים
- פריחה
- אובדן שיער, במיוחד סביב אזור הנשיכה
- בליטות קטנות על פני העור
מחלת ליים
טפילים גורמי מחלה: קרציית הכוכב הבודד, קרציית הצבאים, קרציית הקיפוד
מחלת הליים היא בין המחלות המוכרות ביותר מבין המחלות הנישאות על ידי קרציות בכל רחבי העולם. המחלה קיבלה תשומת לב תקשורתית רחבה בשנים האחרונות בגלל שהמחלה קורית לא רק לבני אדם אלא גם לבעלי חיים. המחלה מועברת על קרציה המזוהמת בbacterium Borrelia burgdorferi משפיעה על כלבים כמו על בני אדם. אין הדבקה ישירה מכלבים לבני אדם. אבחון עלול להיות קשה כיוון שלוקח שבועות עד חודשים לפני הופעת תסמינים, בחלק מהכלבים לא יהיו תסמינים בכלל. גם אחרי שהכלב מחלים הוא נמצא בסיכון מוגבר לחלות שוב.
תסמינים:
- חום
- אובדן תיאבון
- נפיחות במפרקים
- צליעה (חולפת, מחליפה גפה, חוזרת)
- ישנוניות
- התייבשות
- כשל כלייתי (מצבים אקוטיים)
חום Q
טפילים גורמי מחלה: קרציית הביצות, קרציית השיתוק, פרעושים
חום Q הנקראת גם קוקסיאלוזיס היא מחלה התוקפת בעיקר בעלי חיים המגודלים בעדר. הגורם הוא הפתוגן Coxiella. חום Q עלול להדביק בעלי חיים במשק וכן בני אדם וכלבים הנמצאים במשק נמצאים בסיכון גבוה יותר להדבקה. חום Q היא מחלה מדבקת ביותר. הדבקה קורית על ידי אכילת פרעושים, קרציות, נשיכות כינים, וכן צואת טפילים. לכלבים שנדבקו לוקח כחודש עד תחילת התסמינים. תסמינים ספציפיים עדיין לא זוהו בוודאות.
תסמינים:
- חום
- ישנוניות
- דכאון
- פרכוסים
- הפלה או עוברים בעלי מום
קדחת הכתמים של הרי הרוקי
טפילים גורמי מחלה: Dermacentor andersoni, Amblyomma americanum, קרציית הכוכב הבודד.
כמשתמע מהשם מדובר במחלה הנישאת על ידי קרציות, שמקורה בארה"ב על יד הרי הרוקי. אך כעת הופצה לקנדה ומקסיקו. מחלה זו הינה בקטריאלית ונגרמת על ידי הבקטריה Rickettsia rickettsii. בחלק מגזעי הכלבים, במיוחד רועים גרמנים גזעיים, עלולה להיות תגובה חזקה יותר לבקטריה. אם המחלה לא מטופלת היא עלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים קשים. גם בני אדם יכולים לחלות בה כתוצאה מנשיכות קרציות, אך העברה ישירה על ידי כלבים לא קורית.
התסמינים במהלך חמשת הימים הראשונים כוללים חום וכן:
- אובדן תיאבון
- ישנוניות
- בלוטות לימפה נפוחות
- כאב בטן
- שלשול
- הקאה
- דימום פנימי (בשלבים מתקדמים)
סקביאס
טפילים גורמי מחלה: אקרית Sarcoptes scabiei
סקביאס היא מחלה מדבקת במיוחד אשר יכולה להדביק בני אדם, כלבים ולעיתים גם חתולים. האקריות הגורמות למחלה זו לא יכולות להתרבות בבני אדם, אך גורמות לגירוד עד שימותו. הדבקה בין מארחים נגרמת ממגע ישיר, לכן בבתים עם מספר כלבים, כלב אחד נגוע ככל הנראה ידביק את כולם. האקריות מתחפרות מתחת לעור וגורמות לגירוד רב. גירוד אשר יכול לגרום לנזק בפני עצמו כגון: שריטות, דלקת עורית, זיהום משני.
תסמינים:
- גרד רב
- עור אדום מודלק
- פריחה, פצעים, גלדים
- נשירת שיער
- זיהומים משניים מבקטריות או שמרים
- עור קשיח (שלב מתקדם)
- בלוטות לימפה נפוחות (שלב מתקדם)
שַׁרשׁוּר
(Curculin tapeworm)
טפילים גורמי מחלה: פרעושים
שלא כמו טפילי מעיים אחרים השרשור צריך פרעוש כמארח מתווך על מנת לסיים את מחזור הגדילה שלו. ביצי השרשור נאכלים על ידי זחלי פרעושים ומתפתחים בהם עד בגרות. כלבים עלולים לבלוע פרעושים נגועים במהלך טיפוח וניקוי עצמי או כתוצאה מנשיכה של פרעוש. למרות ששרשורים בדרך כלל לא גורמים לבעיות חמורות בכלבים בריאים, הם יכולים להוות בעיה רצינית בכלבים צעירים, זקנים או חולים.
תסמינים:
- גרירת הישבן על גבי הקרקע
- מציאת חלקי שרשורים בצואה
- אובדן משקל (במצבים חמורים)
דלקת מוח מקרציות
טפילים גורמי מחלה: נגיף (TEBV)
זיהום חמור זה משפיע על מערכת העצבים ויכולה לגרום לדלקת בקרום המוח או דלקת מוחית. בני אדם נדבקים בדרך כלל על ידי צריכת מוצרי חלב שלא עברו פסטור. אך בעלי חיים רבים כמו כלבים וכן בני אדם עלולים להדבק על ידי קרציה. בכלבים המחלה בדרך כלל מועברת על ידי קרציית Ixodes persulcatus אשר נפוצה לרוב באירופה. לכלבים חסינות מוגברת לTEBV אך המחלה עדיין עלולה להיות קטלנית אם הם ידבקו.
תסמינים:
- חום
- שינויי התנהגות
- פרכוסים
- עוורון
- שיתוק
שיתוק קרציות
טפילים גורמי מחלה: קרציית השיתוק, קרציית הכלבים האמריקאית.
ישנם מספר קרציות היכולות לגרום לשיתוק ברחבי העולם, אך קרציית השיתוק האוסטרלית (Ixodes holocyclus) גורמת למחלה קשה יותר מהקרציות האחרות בעולם. כאשר הקרציה הזו מתחילה לזון מכלב חתול או בן אדם היא מזריקה רעלן נוירולוגי מבלוטות הרוק שלה. רק נקבות יכולות לגרום לשיתוק. ברגע שהרעל הנוירוטוקסי נכנסת למחזור הדם, היא משפיעה על הגפיים מלמטה למעלה. התסמינים מתחילים בין יומיים לשבעה ימים.
תסמינים:
- נשימות מהירות
- חולשה בגפיים התחתונות
- שיעול
- שינויים בנביחה
- ריור מוגבר
- עילפון
טולירמיה
טפילים גורמי מחלה: קרציית הכלבים האמריקאית, קרציית הביצות.
טולירמיה הנקראת גם קדחת הארנבים, מצויה לרוב בארנבים ומכרסמים, אך עלולה להדביק גם כלבים ובני אדם. כלבים נדבקים לרוב על ידי נשיכה מקרציה מזוהמת, אך הדבקה יכולה לקרות גם כתוצאה מאכילת בעל חי מזוהם כגון ארנב. רוב המקרים מצומצמים לצפון אמריקה ואירופה אך ניכר שהמחלה מתפשטת. מחלה זו עלולה להיות קטלנית ללא זיהוי וטיפול מוקדם, אך ייתכן זיהום במצב קל נפוץ גם כן.
תסמינים:
- חום גבוה פתאומי
- אובדן תיאבון
- ישנוניות
- בלוטות לימפה נפוחות
- תנועות איטיות
- דופק מהיר ונשימות מהירות